פורום המדרשות התורניות לבנות

אמרי נא אחותי את / פרשת ויצא

הרב שי נווה, מדרשת נשמת

ראשי > מאגר שיעורים > אמרי נא אחותי את / פרשת ויצא

שלוש פעמים בספר בראשית אנו פוגשים במצב הקשה הזה שאברהם / יצחק צריך לומר על אשתו 'אחותי היא' מפני הסכנה שבתאוותו הפרועה של המלך הזר. פעמיים קורה הדבר עם אברהם ופעם אחת, בפרשתנו, עם יצחק.

פרק י"ב (יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל־שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ: (יב) וְהָיָה כִּי־יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ: (יג) אִמְרִי־נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:

פרק כ' (י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה: (יא) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין־יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל־דְּבַר אִשְׁתִּי:

פרק כ"ו: (ז) וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן־יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל־רִבְקָה כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִוא: (ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:


נשאל שלוש שאלות על שלושת הסיפורים הללו:

  1. מדוע וכיצד אברהם שם לב דווקא כעת ליופייה של שרה? (ולפי הפשט מדוע הוא אומר את זה עכשיו?)
  2. כיצד יודע אברהם ש'אין יראת אלקים במקום הזה'?
  3. מדוע כעבור זמן חוזר יצחק להיות עם שרה? ומה זה 'ארכו לו שם הימים'?

על השאלות הללו מציע רבי נחמן מברסלב תשובה מעניינת ומשמעותית: אברהם ידע תמיד ששרה אשתו יפה, אך זו לא הייתה 'נקודת הייחוס' שלו אליה, הוא העריך אותה, אהב אותה וכד', וכעת כשהוא מרגיש שהוא מתחיל להתפעל דווקא מהיופי שלה ולא משאר תכונותיה וכד', הוא מבין שהוא מגיע לאיזור שחסרה בו יראת אלוקים ושהוא נהייה מושפע מזה.

לכן הוא אומר עליה שהיא אחותו, היינו שהוא מבקש לחזור ליחסי אחווה עם אשתו (האחווה מסמלת את האפשרות של יחסי איש-אישה ללא כל מיניות…).

כאשר יצחק מרגיש שהוא חוזר לבחינת 'יראת אלקים', היינו לשלוט בימיו ולהאריך אותם אזי הוא מרשה לעצמו להפסיק להתנהג עם אשתו כאחותו.

יהי רצון שגם אנחנו נהיה מספיק רגישים בשביל להבין מה עובר עלינו ונדע כיצד לחזק את יראת האלוקים שלנו.


ליקוטי מוהר"ן תורה ס

וע"כ אברהם ויצחק, כשבאו למקומות שלא היו שם יראות. ותיכף כשרצו לכנוס לשם, הרגישו זאת, ע"י שהתחילו להרגיש לפי ערך גודל קדושתם, יופי הנשים, וע"כ הרגישו שאין שם יראה. וע"כ אסרו על עצמן זיווג נשותיהן כאחותו, כמ"ש (בראשית כ') כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה וכו'… וע"כ כשבא יצחק לשם, הוצרך ג"כ לאסור זווגו כאחותו כנ"ל. עד אשר המשיך שם אריכות ימים, שהיא בחי' יראה, שמצלת מזה כנ"ל. ואז הותרה לו, כמ"ש (שם) ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך וכו'.

שבת שלום!
ממדרשת נשמת