בפרשתנו, פרשת "ואתחנן", ממשיך משה רבנו בנאומו הגדול, נאום הפרידה והכניסה לארץ ישראל. אחת הפרשיות הבולטות בנאומו זה, היא פרשת "שמע ישראל", אותה אנו מצווים לומר מידי יום. ננסה להעמיק מעט בציווי הנמצא בלב הפרשיה, אהבת ה', בדרכו של "אור החיים" הקדוש. "כי בא הכתוב לשער שיעור האהבה שמחוייב כל איש ישראל לאהוב הבורא, ואמר […]
ספר דברים מכיל את נאומו הגדול של משה הנמשך מראשון לחודש שבט ועד למותו של משה המתרחש על פי חז"ל בז' אדר. הניסיון להבין את מבנה הנאום ולזהות את חלקיו אינו קל. הקושי העיקרי מצוי בפרקים הראשונים בנאום, פרקים א-י"א, הנעים קדימה ואחורה בזמן ובקריאה ראשונה גם יוצרים את הרושם שהנושאים הנידונים בהם חוזרים […]
שבת פרשת דברים מכונה שבת חזון על שם ההפטרה הנקראת בשבת זו החלה תמיד לפני תשעה באב: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה" (ישעיהו א/א). בדבריו מוכיח ישעיהו את העם קשות על הקלקולים הדתיים והמוסריים שפשו בקרבו, מוכיח אותם על ההתרחקות מהקב"ה ועל אטימות […]
לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה [במדבר ל,ג]. בתורת החסידות מוסבר העניין עד כמה ראוי להתייחס ברצינות אל כח הדיבור שלנו. בדיבור יש עוצמה רוחנית גדולה ובאפשרותנו לרוממו ובאפשרותנו להורידו לדיוטה תחתונה. ככל שאדם מקדש את דיבורו לבל יצאו ממנו דיבורים לבטלה או דיבור ירוד של גנאי ורכילות, הרי לדיבורו יש יותר כח ואמירתו מתממשת לטובה. כאן מתפרשות המילים "לא יחל […]
הגורלות על חלוקת הארץ הגורל מוזכר במקרא אך ורק בשני הקשרים: שני השעירים ביום הכיפורים (ויקרא, טז, ח-ט) וחלוקת הארץ. בפרשתנו התורה מצווה אותנו על חלוקת הארץ, ועל שימוש בגורל לצורך החלוקה. הגורל מוזכר בתורה ביחס לחלוקת הארץ בארבע פרשיות, וכולן בספר במדבר. בפרשה שלנו (במדבר כו, נה-נו), אנו מוצאים: אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת […]
שקט במחנה ישראל. עוד יום רגיל, כמו אלו שקדמו לו וכמו אלו שיהיו אחריו. עדיין ממתינים לקראת הכניסה לארץ , עוד מעט, עוד פחות משנה. ובינתיים חיי מחנה שגרתיים. אוספים מן בבוקר , לומדים תורה אצל משה, במשכן עובדים הכהנים, שבט שבט חונה על מקומו, ואשה מבקרת את שכנתה שזה עתה ילדה. שגרת מדבר. […]
בפרשתנו, פרשת "בלק", מתרחש מפגש בין שני כוחות מנוגדים- הטהרה והצניעות של ישראל, מול הטומאה והפריצות של בלעם הרשע. בלעם, שנשכר על ידי בלק מלך מואב כדי לקלל את ישראל ולהחלישם, ערב הכניסה לארץ, נכנע בסופו של דבר לקב"ה ומברך את ישראל. בניסיונו השלישי, מברך בלעם את ישראל בברכה מיוחדת, שבהמשך נתקנה כחלק מהתפילה: "מה […]
יש רק מקרים בודדים שרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, מפרש במשנה עצמה אירועים המוזכרים בתורה. המשנה במסכת ראש השנה פרק שלישי אומרת: " כיוצא בדבר אתה אומר עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי, וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את […]
השבת נקרא בפרקי אבות : "בן זומא אומר: איזהו חכם הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי…" (ד, א). ופירש רבינו יונה: "שכל כך אוהב החכמה ומתאוה אליה ששואל לכל אדם ואף מי שאינו יודע כי אם דבר אחד ילמד ממנו ואז יצליח דרכו ואז ישכיל". על רקע ההנחיה החינוכית לימודית של בן זומא, שידע לקחת […]
בפרשתנו, פרשת בהעלותך, מתרחש אחד המעברים הדרמטיים בתולדות עם ישראל. הנהגת האומה, שהיתה מרוכזת בידיו של משה רבנו, עוברת להיות תחת 70 איש מזקני ישראל, שבהמשך ייקראו הסהדרין. "וירדתי, ודברתי עמך שם, ואצלתי מן הרוח אשר עליך, ושמתי עליהם, ונשאו איתך במשא העם, ולא תשא אתה לבדך". ואכן, מעבר זה מרחיב מאד את מעגל הנבואה […]
מצוות עשה מיוחדת המופיעה בפרשתנו היא מצוות התקיעה בחצוצרות. מידי יום בבית המקדש היו עומדים שני כהנים, ולפי הרמב"ם היו אלה לויים, ותוקעים בחצוצרות בשעת הקרבת הקורבנות. במצווה זו כלולה גם החובה לתקוע בשעת היציאה למלחמה כמאמר הפסוק: "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאיביכם". […]
בפרשתנו פרשת נשא אנו נפגשים עם שבר משפחתי עמוק וכואב דרך פרשיית אישה סוטה. התורה מתארת בפנינו תסבוכת נוראה של חוסר אמון ופגם במעמד הברית שבין איש ואישתו. באופן טבעי המרחב דרכו ניתן בע"ה להגיע לבירור והשלמה הוא בית המקדש, בית של אהבה ושלום. אך המקום לא מספיק. השבר הגדול דורש התערבות עליונה – שם השם […]