פרשות במדבר, נשא ובהעלותך (עד סוף פרק י') הן אולי המקום הבולט בתורה שבו נשתבחו ישראל בעיני המקום – מחנה ישראל עומד על תילו סביב המשכן. כל אחד ואחת יודעים את מקומם בשעת החנייה והמסע. הכוהנים והלווים מתוודעים לתפקידיהם כלפי שמיא בעבודתם במשכן וכלפי כל ישראל. ישראל מבקשים להתעלות ולעשות הרבה מעבר למחויבויות שלהם– […]
הפסוק "עֹמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם… ירושלים הבנויה כעיר שחֻברה לה יחדו" (תהילים, קכ"ב, ב-ג) קיבל בשנות קיומה של מדינת ישראל משמעות גיאופוליטית הקשורה להיסטוריה של מדינת ישראל; ירושלים החצויה עד מלחמת ששת הימים, וירושלים השלמה לאחר שחרורה. לפסוק זה ניתנו משמעויות שונות: ר' יהושע בן לוי דורש אותו במשמעות הלכתית: "עיר שהיא עושה […]
הסיפור 'איש התוכחה' פרי עטה של דבורה בארון (סופרת מתקופת העליה השניה) עוסק בדמותו של נחום לייב, עני מרוד שהתפרנס מאיסוף מלפפונים אצל הגויים, תוך כדי שהם היו זורקים עליו אבנים. בשל מעמדו הנחות לא זכה לעליה לתורה מלבד בפרשת התוכחה, ומכאן כינויו 'איש התוכחה'. בעת קריאת פרשות התוכחה כל באי בית הכנסת התחבאו בתוך […]
העיסוק הרב בתורת הכוהנים ועבודת בית המקדש שאותו אנו אמורים ללמוד מקריאת ספר ויקרא ובמיוחד בפרשת אמור ובהפטרתה מעורר בי את הצורך להבין כיצד התנהלו חיי היום יום בהר הבית ובבית המקדש. ואיני מכוון לעבודת הקרבנות. על זה יש לנו משניות ומסכתות ברורות בתלמודים ואנו לומדי התורה עוסקים בהם רבות תוך כדי לימוד התלמוד […]
"… אמור אל הכהנים בני אהרן לנפש לא יטמא בעמיו…". הכהנים מצווים לשמור על רמת קדושה גבוהה ביותר, וזאת מכיוון שהם נציגיו של עם ישראל במשכן ובבית המקדש. לכן מצווה כאן התורה את הכהנים על האיסור להיטמא למת. עם ישראל הינם ככהנים באומות העולם. עם ישראל נמצא במדרגת קדושה גבוהה יותר משאר האומות, וכן גם עליו […]
הציווי להתקדש ולהיות קדושים, מופיע במקרא במקומות רבים, ובדרך כלל ההוראה היא להתקדש ממשהו או לקדש את מישהו. כך בספר שמואל ב, יא: "והיא מתקדשת מטומאתה", כך בפרשת יתרו: "הגבל את ההר וקדשתו", וכך גם ביהושע: "קדש את העם". אנו מכירים את הציווי לקדש את שם ה' ואת האיסור לחללו, ואנו יודעים שאדם יכול להקדיש […]
השבת נקרא את פרשת "תזריע", העוסקת כולה בטומאה וטהרה, של יולדת ומצורע. השבוע אנו זוכים לחגוג 69 שנות גאולה, בהקמת מדינתנו האהובה, מדינת ישראל. ידועים דברי הגר"א, כי כל מאורעות השבוע נרמזים בפרשה. ננסה לקשר את הדברים, את פרשת השבוע ועניינו של השבוע בדורנו, דור הגאולה, לאורו הנפלא של "אור החיים" הקדוש. "אשה כי תזריע וילדה […]
ויקרא, פר' מצורע, פרק טו: (יט) וְאִשָּׁה כִּי־תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד־הָעָרֶב: (כה) וְאִשָּׁה כִּי־יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת־נִדָּתָהּ אוֹ כִי־תָזוּב עַל־נִדָּתָהּ כָּל־יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא: (כח) וְאִם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר: (כט) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח־לָהּ […]
פרשת השבוע שלנו, פרשת שמיני, פורסת בפנינו דילמה משמעותית בעבודת ה', המלווה אותנו גם כיום – האיזון בין הציות הלא מתפשר למצווה ובין החתירה לעשות את הטוב בעיני ה'. אין כמו פרשת השבוע הזו כדי להמחיש את חשיבות ההקפדה על פרטי המצווה מבלי לסטות ממנה ימין או שמאל. שעה שנדב ואביהוא, בני אהרן, מקריבים לפני […]
השבת נקראת שבת הגדול, השבת בה התכונן עם ישראל לגאולת מצרים ולהופעת הקב"ה עלינו "ביד חזקה ובזרוע נטויה". בי' ניסן, שחל באותה השנה בשבת קודש, לקחו בני ישראל את השה וקשרוהו לכרעי המיטה, כהכנה אחרונה לקראת שחיטתו כקרבן פסח, המבשר על גאולת ישראל ויציאת מצרים. ננסה להתבונן מעט במצוות אכילת הפסח, בדרכו של "אור החיים" […]
בין הימים הטובים – הראשון והאחרון של החג, נמצאים ימים שאפילו הזכרת שמם עלולה להביא במבוכה: 'חול המועד'. האם ימי 'חול' הם או 'מועד'? במציאות ניתן לראות אנשים שנוהגים להחמיר על עצמם בחול המועד, והם משתדלים להמנע מכל מלאכה שאינה ממש ממש נחוצה, כמעט כמו יום טוב. מן הצד השני אפשר לפגוש לא מעט אנשים […]
"ספר ויקרא כולו ערכים. כל פרק וכמעט כל פסוק חדורים ערכים. אמירה זו תפתיע רבים, שכן התפיסה הרווחת היא שספר זה כולו פולחן וטקס, וביניהם הקרבת קורנות וטקסי טומאה וטהרה. ואמנם, צודקים גם אלה שתופסים כך את הספר. אכן ספר ויקרא דן בפולחן ובטקס. ואולם אלו שקוראים במשנה זהירות יגלו מתחת לרובד הטקסי רשת מסועפת […]