אינני מאותם אלה שמתרפקים על סיפורים. קטעי זיכרונות בדרך כלל לא מעסיקים אותי יותר מדי. אבל, על כמה רגעים קטנים כאלה שהיו צומת דרכים –עליהם דווקא אני רוצה לספר הפעם.

"מה היה קורה אילו החלטתי ללכת לשם, ולא לשם…" או: "מה היה קורה לולא בחרתי בהם…" – מדי פעם אני מוצאת את עצמי הופכת בשאלה הזו. כבר אמרתי שאינני מאלה שנוברים בעבר, ובכל זאת יש כמה רגעים קטנים גדולים בחיים ועליהם ארצה לכתוב כאן.

האם את מאמינה שיש רגע קטן, שהוא גדול מאוד? האם חשבת פעם שצומת מוביל לדרך חדשה? ואם כן, איפה הבחירה האמיתית? כבר אמרו חכמים ש"כל העולם כולו גשר צר מאוד" והעיקר "לא לפחד כלל".

אז בואי נדבר על זה בלי פחד: מה באמת חשוב כדי לבחור, ולבחור בטוב? אציע כמה דברים (לצורך העניין אסדר אותם בסדר א-ב-ג): ראשון, לבחור מתוך אחריות – נסי לבחון את האפשרויות באמצעות השאלה – מה אומר על בעוד עשר שנים, האם אברך על מה שאני עומדת לעשות עכשיו? דבר שני, בחירה בדבר הגדול והמשמעותי: שאלי את עצמך, מה הדבר הגדול שחשוב לך ביותר? לכי על זה, אל תתני לשאלות קטנות לגזול ממך את תשומת הלב וכוחות הנפש. התרכזי בדבר המרכזי שמסביב לו תרצי לבנות את חייך. ולבסוף – בחרי מתוך גדולה; אהבי את מי שאת, בחרי את מה שמתאים לך. אין טעם "להיות כמו" מישהו אחר. ולסיום, אזכיר לך את המדרש הידוע: אהרן היה כהן במשכן, הוא זכה בכל יום לעבוד בתוך הקודש פנימה. אבל, כשנערכה חגיגה גדולה סביב כניסת אנשים חשובים (נשיאי שבטי ישראל) הוא הצטער שלא זכה גם כן לחגיגה גדולה כזו. ומה אמר לו הקב"ה? "חייך, שלך גדולה משלהם" (תנחומא, על במדבר ח, א). על פי מדרש זה ה' תובע מאתנו להעריך את מה שיש לנו, לשמוח במתנה הפרטית שקיבלנו, מתוך גדולה והערכה עצמית.

החלטות טובות!