"באמת מי שיש לו מח בקדקודו, יכול להבין בקל שכל החכמות של עוה"ז הם שטותים והבלים ואינם בכלל חכמה כלל, מאחר שעל ידן אינו יכול לבוא לתכליתו האמיתי והנצחי שהוא העיקר… כי עיקר החכמה האמיתית היא חכמת הצדיקים הגדולים, שזכו לחשוב באמת על תכליתם הנצחי… וכן צדיקים כאלו הם יכולים לתקן כל העולם, ולהחזיר למוטב כל מי שרוצה להתדבק בהם." (ליקוטי הלכות, הלכות שבת, ד').

ר' נתן שטרנהרץ נולד בנמירוב שבאוקראינה בט"ו בשבט ה'תק"מ.  אביו, ר' נפתלי הרץ, היה סוחר גדול ונחשב לאחד מחשובי העיר. מילדותו נודע נתן הקטן כמתמיד עצום, ניחן במחשבה ישרה ובפשטות, וכונה "העילוי מנמירוב".

בגיל  12 נשתדך עם בתו של ר' דוד צבי אוירבך, אחד מגדולי הדור ומחשובי רבני אוקראינה, ולאחר כשנה בא עמה בברית הנישואין. לאחר החתונה הסתופף ר' נתן בצילו של חותנו הגדול והמשיך בלימודו בהתמדה מופלאה, והתעלה בידע, בהבנה ובחריפות. אחרי כשנתיים חזר לבית אביו, וקבע את מקומו בבית המדרש שבנמירוב. שם, למד בחברותא עם ר' ליפא, אברך המקושר לחסידות, שהיה הראשון שהפגיש את ר' נתן עם גודל האור הנפלא שבתורת החסידות. אט אט גילה ר' נתן עניין בחסידות, וכפי שהוא מתאר: "שמריבוי הדברים של חברי הנ"ל הבחנתי האמת… והסכימה דעתי עם החסידים, שטוב להתקרב לצדיקים המפורסמים גדולי החסידים, כי הם אנשי אמת וה' עמם". הוא החליט לנסוע בצנעה אל רבי מרדכי מקרמניץ, בנו של ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב, מתלמידי הבעש"ט, ומשם לר' לוי יצחק מברדיטשוב, שפתח בפניו את שערי החסידות. ר' נתן נתפעם מעבודת ה' ומהדבקות של צדיקי עולם אלה, ואף מעלה על הכתב את התורות ששמע מר' לוי יצחק. לימים, נכללו דברים אלו בספר "קדושת לוי".

אך עם כל זאת, עדיין לא מצא ר' נתן מנוח לנפשו. יום אחד, חלם ר' נתן חלום, ובו הוא מטפס על סולם ונופל, מטפס ושוב נופל, ולפתע איש מאיר פנים עומד מולו ואומר לו: "אברך! טפס וטפס, אך החזק עצמך היטב". לאחר כשנה תמימה, הגיעה שמועה לנמירוב כי לעיר ברסלב הסמוכה, הגיע נכדו של הבעש"ט, הלא הוא ר' נחמן. ר' נתן החליט לנסוע לברסלב ולהסתופף מעט בצילו, וכשנפגשו אמר לו ר' נחמן: "מכירים אנו זה את זה כבר זמן רב, אך זה מזמן שלא נפגשנו". ר' נתן נזכר מיד. זהו האיש שנגלה אליו בחלום!

מאז לא מש ר' נתן מרבו ר' נחמן מברסלב, והוא שערך לדפוס את הספר "ליקוטי מוהר"ן". ר' נחמן אמר פעם לחסידים: "כל אחד מכם יש לו חלק בתורה שלי, אבל נתן – יש לו חלק גדול מכולכם, שאם לא היה הוא, לא היה לכם אפילו עלה (=דף) אחד מהספר". ר' נתן הוציא לאור גם את "סיפורי מעשיות", ו"ליקוטי עצות". ר' נתן עצמו חיבר את "ליקוטי הלכות", בו הוא מרחיב ומפרט את תורת רבו, על סדר ה"שולחן ערוך".

מרבו הגדול קיבל וספג את האהבה הגדולה לארץ ישראל, כפי שהוא כותב: "ולמן היום אשר שמעתי מרבינו ז"ל התורות המדברים מעוצם קדושת ארץ ישראל, ומכולם מובן קדושת איש הישראלי תלוי בארץ ישראל. מאז ועד הנה תוקד בקרבי… לזכות לבוא לארץ ישראל". ואכן בשנת ה'תקפ"ד זכה ר' נתן לעלות ולחונן את עפר ארץ הקודש. לאחר מספר חודשים חזר לברסלב, ומשם, בעקבות רדיפות וקטרוגים נאלץ לחזור לעיר הולדתו נמירוב. רק לאחר מספר שנים שב לברסלב, בה נפטר בי' בטבת ה'תר"ה, היום לפני 169 שנים. סמוך לפטירתו אכל מעט (כדין חולה בתענית) ובברכת המזון הוסיף: "הרחמן הוא ימשיך לנו קדושת ארץ ישראל". לאחר מכן שכב על מיטתו , נאנח ואמר: "אתם חושבים שאני מתאנח על שמיעטתי בלימוד התורה במשך ימי חיי, או שמא לא התפללתי כדבעי? לא ולא! לא על כך גונח אני. כמה שיכולתי שמרתי על הזמן בלימוד ובתפילה. אולם מתאנח אני, כי מי יודע אם יצאתי ידי חובת התמימות של רבינו".

את מקומו מילא אחריו ר' נחמן מטולטשין, שעליו אמר: "מי שנשא עבורי את דליי המים, הוא ינהיג את העדה".

ר' נתן שטרנהרץ מברסלב. תלמידו המובהק של ר' נחמן. זכותו תגן עלינו, אמן.