פורום המדרשות התורניות לבנות

לב חדש / פרשת פרה

אסנת ברוורמן שילה / המדרשה בר אילן

ראשי > מאגר שיעורים > לב חדש / פרשת פרה

הפטרת פרשת פרה משובבת לב . בוודאי למי שיושב על נהר כבר:

(ח) וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא: (ט) כִּ֖י הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֑ם וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְנֶעֱבַדְתֶּ֖ם וְנִזְרַעְתֶּֽם: (י) וְהִרְבֵּיתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ אָדָ֔ם כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה וְנֹֽשְׁבוּ֙ הֶֽעָרִ֔ים וְהֶחֳרָב֖וֹת תִּבָּנֶֽינָה: (יא) וְהִרְבֵּיתִ֧י עֲלֵיכֶ֛ם אָדָ֥ם וּבְהֵמָ֖ה וְרָב֣וּ וּפָר֑וּ וְהוֹשַׁבְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם כְּקַדְמֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהֵטִֽבֹתִי֙ מֵרִאשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְקֹוָֽק:… (כח) וִישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים: (כט) וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל טֻמְאֽוֹתֵיכֶ֑ם וְקָרָ֤אתִי אֶל־הַדָּגָן֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹת֔וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֥ן עֲלֵיכֶ֖ם רָעָֽב… (לג) כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֔ק בְּיוֹם֙ טַהֲרִ֣י אֶתְכֶ֔ם מִכֹּ֖ל עֲוֹנֽוֹתֵיכֶ֑ם וְהֽוֹשַׁבְתִּי֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וְנִבְנ֖וּ הֶחֳרָבֽוֹת… (לו) וְיָדְע֣וּ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר יִֽשָּׁאֲרוּ֘ סְבִיבוֹתֵיכֶם֒ כִּ֣י׀ אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק בָּנִ֙יתִי֙ הַנֶּ֣הֱרָס֔וֹת נָטַ֖עְתִּי הַנְּשַׁמָּ֑ה אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי…

גאולה. תחיית הארץ; בנית החרבות; קיבוץ גלויות… והעיקר: " וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים". מפני חטאינו גלינו מארצנו, ועם תיקונם נוכל לשוב.

לא בדיוק.


מפני החטא גלינו: " (יז) בֶּן־אָדָ֗ם בֵּ֤ית יִשְׂרָאֵל֙ יֹשְׁבִ֣ים עַל־אַדְמָתָ֔ם וַיְטַמְּא֣וּ אוֹתָ֔הּ בְּדַרְכָּ֖ם …  (יח) וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם עַל־הַדָּ֖ם אֲשֶׁר־שָׁפְכ֣וּ עַל־הָאָ֑רֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם טִמְּאֽוּהָ: (יט) וָאָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וַיִּזָּר֖וּ בָּאֲרָצ֑וֹת כְּדַרְכָּ֥ם וְכַעֲלִילוֹתָ֖ם שְׁפַטְתִּֽים: מה נחוץ אם כן אם לא תיקון על מנת שנשוב?  "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים"  (סנהדרין דף צז עמוד ב)

אלא שעיון בפרק מעלה תשובה נוספת .

(יח) וָאֶשְׁפֹּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם עַל־הַדָּ֖ם אֲשֶׁר־שָׁפְכ֣וּ עַל־הָאָ֑רֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶ֖ם טִמְּאֽוּהָ:(יט) וָאָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וַיִּזָּר֖וּ בָּאֲרָצ֑וֹת … (כא) וָאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֤ר חִלְּל֙וּהוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁמָּה: ס (כב) לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֔ק לֹ֧א לְמַעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵׁם־קָדְשִׁי֙ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם:(כג) וְקִדַּשְׁתִּ֞י אֶת־שְׁמִ֣י הַגָּד֗וֹל הַֽמְחֻלָּל֙ בַּגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֥ר חִלַּלְתֶּ֖ם בְּתוֹכָ֑ם וְיָדְע֨וּ הַגּוֹיִ֜ם כִּי־אֲנִ֣י יְקֹוָ֗ק נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֔ק בְּהִקָּדְשִׁ֥י בָכֶ֖ם לְעֵינֵיהֶֽם:(כד) וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכָּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם:

סוגיית "שמו " של הקב"ה , מעמדו , פרסומו , דימויו בקרב העמים מלווה אותנו לאורך התורה .כשמשה מבקש להגן עלינו אחרי חטא העגל הוא אומר :" לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙…" (שמות לב יב) . ובמזמור לאסף: " (ח) אַֽל־תִּזְכָּר־לָנוּ֘ עֲוֹנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד:" ולא כי תיקנו אותם. טרם… (ט) עָזְרֵ֤נוּ׀ אֱלֹ֮הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ…" (תהילים עט).

הידיעה כי אפשר להינצל ואפילו להיגאל כשאיננו ראויים לכך , מסעירה ומערבבת . מי לא רוצה לחיות בזכות ולא בחסד? להיות ראוי? אפילו דרדק בן שנתיים מבקש לנעול לבד את סנדליו כשהוא מתעקש: "אני . אני…." . אבל הידיעה שאפשר להינצל גם כשאין בנו כח , כשאיננו ראויים, כשאיננו מסוגלים אם מפני עצלותנו או עייפותנו או מכל סיבה אחרת , ההבנה שגם אז אפשר שיבוא הנס משלל סיבות . אם מפני זכות אבות , או מפני שמו הגדול המחולל בגויים , אם כיון  ש"דיו לאבל שיעמוד באבלו" [1] או "סתם" מאהבת ה' אותנו , אהבת אב לבנים שאינה תלויה בדבר, הידיעה הזו מרוממת ומחזקת ודוחקת את אופק התקווה עד לב השמיים .

ומוסיפה ענוה .

לא הכל אנחנו . לא הכל על פי נגינת החליל שלנו שמזייף לפעמים . בסיפור הזה משתתפים שחקנים נוספים שנעלמים מעינינו וחוטים שקופים מתוחים בינינו לבין אבינו שבשמיים .

ועוד קומה.

"(כד) וְלָקַחְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הַגּוֹיִ֔ם" , אומר הנביא . "וְקִבַּצְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִכָּל־הָאֲרָצ֑וֹת וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַתְכֶֽם: (כה) וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם: (כו) וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר: (כז) וְאֶת־רוּחִ֖י אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ וּמִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶֽם:".

וְלָקַחְתִּ֤י . וְקִבַּצְתִּ֥י . וְהֵבֵאתִ֥י . וְזָרַקְתִּ֧י , . וְנָתַתִּ֤י  . וַהֲסִ֨רֹתִ֜י .. וְעָשִׂ֗יתִי אֵ֤ת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי֙ תֵּלֵ֔כוּ .


ואנחנו? מה משמעותו של תיקון שכל כולו נעשה ע"י אחרים? האחר? היכן הצמיחה , ההפנמה, התיקון כשאנו כה פסיביים ומישהו אחר עושה הכל בעבורנו? כמה זמן זה יחזיק? מתי ילמד הילד לנעול את סנדליו?

"ישנם שני מעשי טהרה. האחד והוא משותף לכל הטומאות – טבילה במקווה טהרה. הטמא טובל ועולה כשהוא טהור . מיוחדת היא טומאת מת, שאין די לגביה בטבילה, אלא יש להזות על הטמא מאפר הפרה ביום השלישי וביום הרביעי, ורק אחר כך תועיל לו טבילה.      מה בין טבילה להזאה?
טבילה מסורה בידי הטמא. אם לפניו ים או נהר או מקווה, הוא ביוזמתו יורד וטובל. לא כן בהזאה, שהוא זקוק למי שהוא זולתו שיזה עליו. במעשה ההזאה, השני הוא הפועל ואילו הטמא – פאסיבי. משמע : כל כך כבדה טומאת מת על הטמא, עד שקצרה ידו מלעשות לטהרתו וצריך הוא לאחר כדי שיסייע בידו להיטהר. המפגש עם המוות מותיר את האדם חסר אונים והוא זקוק לחברה כדי לשוב לאיתנו.  על טהרה מעין זו השנייה מדברת ההפטרה: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" . כדרך שמצינו שתי אפשרויות טהרה מטומאת הגוף, כן ישנן שתי אפשרויות טהרה מטומאת הנפש. האחת והיא המפורסמת – תשובה. בתשובה החוטא הוא הפועל; הוא האמור להתחרט על שעשה ולתקן את מעשיו ולקבל על עצמו שלא לשוב לחטא ולהתוודות בשפתיו. עשיית תשובה כמוה כטבילה במקווה.


אולם יש והחוטא כל כך שקוע בטומאת החטאים עד שאין בידו לחלץ את עצמו והוא זקוק לסיועו הפעיל של הקב"ה. כשליבו של החוטא כבר הפך לאבן ואין הוא חש וכבר אינו מרגיש וכיצד יתקן? כלום אפשר לו לאדם להתקין בתוכו לב חדש ?

או אז קיימת האפשרות השנייה, זו המובטחת בנבואת ההפטרה: "וזרקתי עליכם מים טהורים ..נתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו".[2]

ועם לב חדש ורוח חדשה , כבר אפשר לצאת למסע… שבת שלום . אסנת.


[1] סנהדרין דף צז עמוד ב : אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו.ורש"י שם : דיו לאבל שעומד באבלו – דיו להקדוש ברוך הוא שעומד כמה ימים וימינו אחור, כלומר, אם לא יעשו תשובה אינו עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ לדבר, לישנא אחרינא: דיו לאבל – דיין לישראל צער גלות, אפילו בלא תשובה נגאלין.

[2] הרב יהודה שביב , בית המדרש הוירטואלי הר עציון