השבת נקרא את פרשת "תזריע", העוסקת כולה בטומאה וטהרה, של יולדת ומצורע. השבוע אנו זוכים לחגוג 69 שנות גאולה, בהקמת מדינתנו האהובה, מדינת ישראל. ידועים דברי הגר"א, כי כל מאורעות השבוע נרמזים בפרשה. ננסה לקשר את הדברים, את פרשת השבוע ועניינו של השבוע בדורנו, דור הגאולה, לאורו הנפלא של "אור החיים" הקדוש.

"אשה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים…וביום השמיני ימול בשר ערלתו". מיהי האשה? מה פירוש "תזריע", וכיצד הדבר גורם ללידת זכר? מדוע נטמאת האשה? מה קורה לאחר שבעת ימי הטומאה?

מבאר "אור החיים" הקדוש: "עוד ירמוז הכתוב על כנסת ישראל, אשר מצינו שנקראת 'אשה' בדברי הנביאים, דכתיב 'כי בועלייך עושייך' וכתיב 'ואשת נעורים', וכתיב 'וארשתיך לי לעולם'…ועליה אומר הכתוב 'אשה כי תזריע'- פירוש הזרעת מצוות ומעשים טובים, על דרך אומרו 'זרעו לכם לצדקה', 'וילדה זכר'- פירוש תהיה הולדתה זכר. דע כי בחינת הזכר היא בחינה עליונה מבחינת הנקבה, והודיע הכתוב כי אם כנסת ישראל תזריע- ודאי שתוליד הדרגות עליונות, והוא מאמרם ז"ל על עוצם הפלגת הפלאות אשר יפליא ה' בביאת הגואל, אם ישראל יזכו על ידי מעשיהם הכשרים".

חז"ל מלמדים אותנו, בסוד הזיווג הרוחני, כי אם האשה מזריעה תחילה – יולדת זכר, ואם איש מזריע תחילה – יולדת נקבה. באופן עמוק – הזכר מסמל את היוזמה והפעילות, והנקבה – את הקבלה, ההכלה והנפעלות. כאשר האשה יוזמת ופועלת- פרי הבטן יהיה בבחינת "זכר". בנמשל – כנסת ישראל נמשלת לאשה מול הקב"ה. כאשר עם ישראל פועל בתהליך הגאולה, ולא רק נפעל- מתיילד מהחיבור העליון הזה בחינת "זכר".

הדבר ממחיש עד כמה משמעותית השותפות הפעילה של עם ישראל בתהליך התחיה הלאומי, כמאמר חז"ל "לעתיד לבוא תהא בת קול מפוצצת באהלי צדיקים, ואומרת 'כל מי שפעל עם אל – יבוא ויטול שכרו". הבשורה הגדולה של הגאולה האחרונה, היא הצמיחה שלה מלמטה, מתוך התביעה של עם ישראל, ולא רק מצד הקב"ה.

ממשיך "אור החיים" הקדוש: "ויכוון להבדיל בין הגאולה המחוכית (- שאליה אנו מחכים) לגאולה שעברה, של מצרים, שהיו ישראל עירום ועריה, ואותה גאולה – תכליתה לא עמד, כי נחרב הבית, וגלו, והיה מה שהיה, ואין טובה זו בבחינת 'זכר', אבל הגאולה העתידה – לצד שעל כל פנים תהיה בזכות ישראל, לו יהיה שלא יהיו ראויים, אף על פי כן באמצעות אורך הגלות ועסק התורה, דכתיב 'לא תשכח מפי זרעו', על כל פנים תהיה הגאולה בבחינת 'זכר',  ועמדה לנצח".

הגאולה האחרונה, שהיא הגאולה האמיתית והשלימה, היא זו שתעמוד לנצח. לכן, היא צריכה לבוא מצד ישראל, בבחינת "אשה כי תזריע וילדה זכר", וכך היא תהיה מהותית ולא מקרית, יציבה ולא חולפת. מעניין לשים לב, שהפעילות בלידת הזכר היא דוקא מצד האשה, ולא מצד האיש. הדבר קשור מאד למאמרי חז"ל הרבים, שהגאולה האחרונה תבוא מבחינת "נקבה" שבמציאות, והדברים קשורים, כמובן, לתהליכים החברתיים והרוחניים העמוקים, להם אנו עדים בדורנו, של ההעצמה הנשית חסרת התקדים, בכל תחומי החיים.

מסיים "אור החיים" הקדוש: "ואומרו 'וטמאה שבעת ימים'- כאן רמז תיקון אשר יעשה ה' להשיג בחינת הזכר, כי שבע שנים יכונן חבלי משיח, כאומרם 'שבוע שבן דוד בא', לייסרם ולזקקם…'וביום השמיני'- פירוש שאחר עבור שבע שנים, בתחילת היום השמיני, ימול בשר ערלתו, כי אז יעביר ה' בחינת הערלה מהעולם, דכתיב 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ', וזה יהיה בשנה השמינית."

בסוף התהליך, לאחר הזיכוך שעובר הנולד, מגיע שלב הסרת הערלה, ואז מתגלה פרי הבטן במלוא הדרו. יהי רצון שנזכה לראות במהרה, עין בעין, בשוב ה' לציון, ובהסרת הערלה, הרוחנית והגשמית, מעלינו ומעל כלל ישראל, "וחרפת עמו יסיר", אמן.

שבת שלום ומבורך!