מי הוא אותו עמלק שאנו מצווים במחייתו? מבלי להכנס לדיון ההיסטורי-גיאוגרפי עמלק הפך במהלך הדורות לסמל לעניינים רבים בעבודת ה', אשר המשותף לכולם זו ההתנגדות לקדושה. הסמל הברור והידוע ביותר הוא סמל לשונאי ישראל. הדבר מופיע בפסוק בתורה: "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז) ובדרשת חז"ל […]
בספר יצירה מובא הענין הפנימי של כל חודש מחדשי השנה. נכתב בו שהנקודה של חודש אדר מתאפיינת במיוחד במידת ה”שחוק”. ובאמת מצינו שנהגו בחודש זה, ובפרט בימים הקדושים והמיוחדים שלו – ימי הפורים, לעסוק במיני עשיה של שחוק ושמחה, וכבר בארו בספרים הקדושים את המעלה הגדולה של עשיית מיני צחוק בימי אלו. וכך כותב על כך […]
המקור היחיד הנמצא בדברי חז"ל אודות מספר המצוות וחלוקתן נמצא בדברי הגמרא במס' מכות דף כג עמוד ב " דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? תורה צוה לנו משה […]
הסדרת מערכת היחסים בין המדינה לבין זרים המבקשים להיות תושביה באשר לזכויותיהם וחובותיהם, גנבה מהקופה הציבורית, היחס לעובדים, ובהם עובדים זרים ועובדי קבלן יהודים, ניצול – כולם נמצאים על סדר היום במדורי החדשות בארץ בימים אלו ממש. מדינת ישראל (הצעירה) שלנו מנסה להתוות דרך מוסרית וראויה להתמודד עם האתגרים הללו, תוך שמירה על אופייה […]
חז"ל השוו בין שני אישים מיוחדים שהתגיירו, בזמן היציאה ממצרים, ובזמן הכניסה לארץ ישראל- יתרו ורחב: "בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה, מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאו ומדבקו לישראל, כגון: יתרו ורחב" (ירושלמי ברכות ב, ח). שמותיהם של יתרו ורחב מבטאים רעיון דומה: יתר, רוחב, משהו כוללני ומקיף. יתרו […]
אחד האותות שניתנים למשה במעמד הסנה היה הפיכת המטה לנחש (פר' ד', ב- ה') "וַיּאמֶר אֵלָיו ה' (מַזֶּה) [מַה-זֶּה] בְיָדֶךָ וַיּאמֶר מַטֶּה: וַיּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו: וַיּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק-בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ: לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אֲבתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם […]
בין מלאכים לבני אדם: על המדרגה המוסרית בה עלינו לחיות. בפרשתנו מתוארת הצלתם של בני ישראל על ידי נס קריעת עם סוף וטביעתם של המצרים בים. המדרש מתאר שמלאכי השרת רצו לומר שירה, והקב"ה עוצר אותם באומרו את המשפט הידוע: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!". ישנה כאן קביעה ערכית שאין לומר שירה גם […]
בתחילת פרשתנו, פרשת "בא" מוזכרות שלוש המכות האחרונות. ארבה, חשך ובכורות. מה מטרת המכות, ומדוע בוחר ה' להשתמש בהם כדי שפרעה יסכים להוציא את ישראל ממצרים? רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, בעל ה"שפת אמת" מסביר כך: "אא"ז מו"ר זצלה"ה הגיד כי מה שהיה צורך לעשר מכות. להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדברות […]
אחד הדברים הבולטים בפרשת שמות, העוסקת באירועים בקנה מידה לאומי והיסטורי, הוא דווקא מקומם של האנשים הבודדים (ובעיקר נשים בודדות), העושים איש איש כמיטב יכולתו, אל מול מה שנראה כסערה הגדולה מכוחו של היחיד. משה רבינו יוצא לראות בשלום אחיו ומסרב לשתוק לנוכח העוולות, אך הוא לא היה הראשון. משה מוקף מלידתו, ואף לפניה, בנשים […]
פרשת ויחי חותמת את חומש בראשית ומתארים בה שני אירועים מעציבים: מותו של יעקב אבינו ומותו של יוסף. רגעים של פרידה וחתימה של תקופה הם רגעים קשים וכואבים אבל כפי שנראה להלן מחתימתו של חומש בראשית התורה ניתן ללמוד שהם גם רגעים מכוננים ובכוחם להעניק לדורות הבאים פתח של תקווה ועוצמה. נעיין בפרשה ונציין […]
יעקב מגיע למצרים לפגוש את בנו יוסף שלא ראה אותו שנים רבות. מיד לאחר שנודע ליעקב על כך שיוסף חי במצרים, התורה קוראת לו בשם 'ישראל', שם שמורה על מצב שלם יותר, רוח הקודש חוזרת ליעקב אבינו. אבל כאשר יעקב יורד למצרים, שוב חוזרת התורה לקרוא לו בשם 'יעקב', וזאת משום הירידה מארץ מצרים, הירידה […]
אדם שנאלץ לבחור בין הדלקת נר שבת להדלקת נר חנוכה (למשל כשאין לו די שמן), באיזה נר עליו לבחור? האמורא רבא השיב שהדבר פשוט: "נר ביתו עדיף משום שלום ביתו". (שבת כג ע"ב). רש"י מפרש שהקשר בין נר שבת לשלום ביתו, מפורש בסוגיה להלן (כה ע"ב) שם דרש רבי אבהו פסוק שמופיע במגילת איכה (ג,יז) […]