פורום המדרשות התורניות לבנות

קרבן הלב / פרשת ויקרא

מעיין הנדלר / המדרשה בר אילן

ראשי > מאגר שיעורים > פרשת שבוע > קרבן הלב / פרשת ויקרא

 

פרשת ויקרא פותחת בדיני קרבן עולה, שמובא מבהמה – בקר או צאן, או מעוף. החזרה על המילים "אישה ריח ניחוח לה'" בשני סוגי הקרבן מביאה את רש"י לצטט את הנאמר בגמרא במסכת מנחות "נאמר בעולת בהמה "אשה ריח ניחוח" ובעולת עוף "אשה ריח ניחוח" ובמנחה "אשה ריח ניחוח" לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים".

הכלל הזה, שנמצא בחתימת המסכת, מסכם תובנה עמוקה שעולה מעבודת הקרבנות. וכך מנסח זאת הרבי מלובביץ':

הקב"ה אינו דורש שסדר ההנהגה התמידי של יהודי יהיה למסור ולהקדיש את כל אשר לו לבית המקדש, לשריפה על גבי המזבח, ואילו לעצמו לא ישייר מאומה; אך זאת תובע הקב"ה מאת כל איש ישראל – את כל לבו.

הקשר בין האדם לה' הוא קשר מוחלט, טוטאלי. אך ההתמסרות השלמה אינה מתבטאת דווקא בכמות של הרכוש שמוקדש לה', למאמץ או לזמן שמוקדש ללימוד התורה ולקיום המצוות, אלא במסירת הלב לה'. יש אדם שבכוחו להקדיש את כל היום ללימוד התורה, אדם אחר נדרש לעסוק ברוב שעותיו ביתר פרטי החיים, אך אם ליבו נתון תמיד לרצון ה', והוא שמנחה אותו בכל רגע – עבודתו עולה לריח ניחוח לה'.

יהי רצון שיהיה ליבנו נתון לה', ויעלו מעשינו לפניו לריח ניחוח.

שבת שלום!