השבת נלמד מדרש די מפורסם, אך כגודל פרסומו כך חשיבותו, ואולי עלולים לפספס משהו ברעיון המעט מהפכני של המדרש הזה. המדרש עורך השוואה בין נח לאברהם, שאצל נח נאמר 'את הא-להים התהלך' ואצל אברהם נאמר 'התהלך לפני' ונאמר 'הא-להים אשר התהלכו אבותי לפניו' (בראשית רבה (וילנא) פרשה ל ד"ה י את האלהים):

ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו. אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי! הדא הוא דכתיב את האלהים התהלך נח. ולמה אברהם דומה? לאוהבו של מלך, שראה את המלך המהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני, כך אמר הקב"ה  לאברהם עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא ומחברותיה בא והאיר לפני בארץ ישראל הדא הוא דכתיב (שם /בראשית/ מח) ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וגו'.

נסכם את ההשוואה:

במשל הראשון הדברים ברורים, השם מושיע את האדם, אך המשל השני קשה. האדם מאיר לא-להיו?

רבי נחמיה משבח ומדגיש עובדה יסודית מאד ביהדות, השם לא מחפש רובוטים או חנפנים שתמיד ילכו אחריו ויסבירו ויצדיקו אותו. דווקא אברהם, שבוודאי היה ירא וכנוע לפני הא-להים (ע"ע עקדת יצחק…), שידע לעמוד מול השם ולדון לפניו על סדום ועל הגר, דווקא הוא נבחר להיות אבי האומה.

באופן אסוציאטיבי, ההעדפה של אברהם על נח קשורה גם למחאה ולתרעומות כלפי בוני מגדל בבל. בפשוטו של מקרא לא ברור שיש כאן חטא, ולא ברור כל כך על מה הכעס והעונש, אם יש כאלו. אביא כאן דעותיהם של שני רבנים חשובים, בני המאה ה-19, ושניהם כוונו לדבר אחד:

"…'וירד ה' לראות..'. ה' ביקש 'לראות' בטרם יפסוק את הדין. ומכאן שעצם בניית העיר והמגדל לא היה בה משום חטא. אמור מעתה: הם חטאו בכוונה שפעלו בה, בתכלית שלשמה בנו… ובכן, הציבור התאסף בבקעה, שם ביקשו ליצור יש מאין – בכח אדם ובעוצם ידו, שם ראו מה רב כוחו של ציבור… ושם החליטו ליצור יצירה לדורות, תהיה זו מזכרת עולם לכוחו של ציבור וחשיבותו על פני היחיד… היחיד יאמין, שלא חי לשוא, אם מסר את נפשו לטובת הציבור… יפלו אלפים ורבבות – הציבור מתנחם על נקלה ומוסיף נדבכים על בניין התפארת… לא בזהב ולא בתענוגות, אלא בסרט בדש המעיל ייפתו ההמונים להתמסר למנהיגם… אך עתיד האנושות תלוי במעמד הפרט, בערכו המוסרי ובכבודו שלא ניתן לערעור, ולעתיד הזה היתה צפויה סכנה ממחשבת לבו של הדור ומנהיגיו… הם מדברים על תהילת הכלל ומתכוונים לתהילתו של שליט יחידי, הם מדברים על תהילת הכלל ומתכוונים לשעבוד הכלל "
הרש"ר הירש בפירושו לתורה, (1808-1888, גרמניה)

"ודברים אחדים, לא ביאר הכתוב הדברים אלא ברמז… אבל לא פירשן הכתוב מה המה כי אם שהיו דברים אחדים, וללמדנו דלא משום איכות הדברים [תוכן] התעורר הקב"ה, כי אם בשביל שהיו אחדים, יהיו מה שיהיו… אמנם יש להבין מה חששו אם יצאו כמה לארץ אחרת, ומובן שזה היה שייך לדברים אחדים שהיה בינהם, ובאשר אין דעות בני האדם שוים, חששו שלא יצאו בני אדם מדעה זו, ויהיו במחשבה אחרת. על כן היו משגיחים שלא יצא איש מישוב שלהם, ומי שסר מדברים אחדים שביניהם היה משפטו לשריפה, כאשר עשו לאברהם אבינו, נמצא היו דברים אחדים שביניהם לרועץ, שהחליטו להרוג את מי שלא יחשוב כדעתם…"
ר' נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוזין, בפירושו על התורה (1817-1892)

שאלה לסיום- כיצד הסבירו הרש"ר הירש והנצי"ב מוולוזין את הבעיה שהתגלתה במגדל בבל? כמו כן הסבירי, מדוע, על פי הדברים שאמרנו למעלה, אפשר לומר שסיפור מגדל בבל הוא הקדמה להופעה של אברהם?

שבת שלום

שי