"מתבונן על פני המים – עם מבט של ציפור" (שלמה גרוניך)
כאשר אנו בוחנים את האופן הנכון להתבונן על הדברים שקורים סביבנו, נראה כי יש לנו שתי נקודות מבט אפשריות על המציאות – נקודת מבט אחת היא ב'כאן ועכשיו', מבט אנושי ונקודתי על הקורה לנו, מבט על ההווה בלבד, על צרותיו הרבות ועל הקשיים הרבים. וישנה נקודת מבט אחרת. מבט ממעוף הציפור. הציפור לא נמצאת על פני האדמה, אין היא נמצאת במציאות היום-יומית. הציפור נמצאת הרבה מעל הרגש הנקודתי ותחושות הגוף שבקרקע העולם. הציפור רואה את האופק מחד ואת העבר מאידך, מביטה היא מנקודה גבוהה על המרחב, לאחור אל ההיסטוריה ולפנים אל העתיד.
ישנו יתרון אדיר למבט האנושי הפשוט – הרי אדם זה שחי במציאות יכול לפעול בה ולתקנה על פי הבנתו, תורתו, תחושותיו ומסרו הפנימי. אין תחליף להימצאות בשטח בכדי לתקן ולהשפיע. אך אדם שכל ימיו יעסוק רק ממבט אנושי זה – לא יוכל לפעול באופן מלא לתיקון השלם.
מאידך, ישנו יתרון עצום לאדם שמבטו ממעוף הציפור. אדם זה רואה את העבר ומחברו אל העתיד, מבין מהלכים היסטוריים, רואה את יד ה' ומגע האלוקות בכל דבר ודבר. מבין הוא את דרכי הנהגת ה' בעולם, את הראיה האלוקית הגבוהה. אדם כזה רואה בראיה אחת הן את עבדות בני ישראל במצרים למשך 210 שנים והן את ניסי היציאה מעבדות זו. רואה הוא במישור אחד את חורבן בית המקדש הראשון והיציאה לגלות בבל ואת שיבת ציון בימי עזרה ונחמיה ובניית הבית בשנית. רואה הוא את היציאה לגלות אדום ואת עולם התורה המדהים שהוקם בה, רואה בראיה אחת את גירוש ספרד ואת תור הזהב שלה. רואה הוא את פוגרום קישינב ושואת אירופה מחד ואת הקמת מדינת ישראל מאידך.
אך עם כל היופי שבראיה אדירה זו – כיצד יוכל אדם זה להשפיע על המציאות העכשווית? כיצד יוכל ממעוף הציפור לפעול ללא חיבור אל כל אשר קורה בהווה?
נראה כי האדם המאמין, אשר רצונו לפעול באופן המלא לתיקון המציאות ולקדמה, חייב לרכוש את היכולת להביט בשני הכיוונים גם יחד. מחד, עליו להיות מחובר אל המציאות העכשווית, אל האנשים שמולו, להבין אל ליבם, להיות איתם בשמחתם ובצרתם. ומאידך עליו להפנות את מבטו למעוף הציפור. להבין שישנם מהלכים אלוקיים עצומים, אשר בהם עבר, הווה ועתיד חד הם. להביט על המציאות במבט מקיף ומכליל. זהו האדם אשר יכול יותר מכל להשפיע ולקדם. להביט גבוה ולמרחק אך יחד עם זאת להיות מצוי לחלוטין ב'כאן ועכשיו'. להבין את הנסתרות ואת מהלכי ההיסטוריה (הסתר-יה) מחד, ולדעת את המציאות העכשווית ברגע זה ממש מאידך.
ימי הגאולה – יום העצמאות ויום ירושלים זהו זמן מצוין לחדד את הראיה המיוחדת הזו. הימים שמהווים את ראשית צמיחת גאולתנו, הקמת הבסיס הגשמי והרעיוני להקמת מדינת ישראל בשיבת ציון השלישית. קשיים רבים עברו ועדיין עוברים על עם ישראל. בעיות כלכליות, ויכוחים פנימיים, מלחמות חיצוניות רבות, סכנות ולבטים רבים. אך אין בזה, חלילה, למעט את גודל הנס וגודל השעה בה אנו מצויים בתקופה אדירה זו. שנים של בניה בחומר וברוח, שנים של בירורים עמוקים, שנים של ספקנות בצדקת הדרך, שנים של התמרדות. הרואה לרחוק יכול לראות את עומקה ועתידה של ראשית גאולתנו זו מתוך המציאות הקיימת כך לימדנו הרא"ה הגדול אשר מתוך תוככי המורכבות של המציאות – ראה הוא כבר את גאולתה השלמה כרבי עקיבא אשר רואה את חורבותיו של בית המקדש ושועלים מהלכים בו ומבין ומרגיש מתוך זה את המהלך האלוקי של הגאולה.
מתוך ימים אלו, נבוא אל יום מתן תורה, אל חג השבועות, בעוצמה גדולה ובציפיה להכנסת הרוח באופן המלא והשלם אל תוך הכלים של מדינתנו הקדושה.
חג שמח לכל בית ישראל!