אנחנו קוראים במגילה, שאומר מרדכי לאסתר, שולח לה באותם רגעים קשים "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" האם מעלה על דעתה אסתר להימלט בית המלך מכל היהודים?! ודאי שלא! מסביר המהר"ל באור חדש שבעצם אסתר אומרת " וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם" בוודאי באיזשהו שלב קרוב או רחוק, הוא יקרא לי. אם הגזרה נגזרה עכשיו בניסן לאדר עוד שנה, למה צריך ללכת עכשיו אל המלך? אולי יותר נכון שואלת אסתר את מרדכי לחכות? 'שהמלך יקרא לי ואז אבקש'. אומר מרדכי לאסתר 'לא' מסביר המהר"ל "אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת" אומר מרדכי 'לא לחינם סובב רבש"ע שהפיל המן את הפור בחודש ניסן. אנחנו נמצאים בי"ג בניסן "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות י"ב ב') זה הזמן שבו יש כח מיוחד לעם ישראל שהוא הראשית, כנגד עמלק-" רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" (במדבר כ"ד כ'). מחר י"ד בניסן' אומר לה מרדכי 'זה זמן ביעור חמץ, זה הזמן שבו צריך לבער את השׂאור הזה, צריך ללכת אל המלך עכשיו ולבקש בעת הזאת.
מהו 'רווח והצלה'? הצלה אנחנו מבינים, אבל מה זה רווח והצלה? אפשר להסביר בשני אופנים. באחד אומר מרדכי 'אנחנו מייחלים לרבש"ע שלא רק הצלה תהיה פה אלא רווח. זאת אומרת ודאי לא לחינם אירע כל מה שקרה.
ומסביר עוד המהר"ל רווח הוא ההפך של אותו " אִישׁ צַר וְאוֹיֵב" "צֹרֵר הַיְּהוּדִים". אנחנו לא יכולים להיות איתו בכפיפה אחת, זה צר. אומרת הגמרא על הפסוק "אמלאה החרבה" (יחזקאל כו, ב), אם מלאה זו חרבה זו כשהכוח של עשו עולה, הכוח של ישראל יורד ולהיפך. עמלק מבניו של עשו, והוא הצורר, המצר. צריך להכרית את עמלק ושיהיה רווח, שיהיה רוח בעולם, הרוח הזאת של עם ישראל.
אסתר נענת " בָּעֵת הַזֹּאת" ומוסרת את נפשה על עם ישראל ללכת אל המלך. הזמן שיש לו את הכוח המיוחד, זמן הגאולה הוא חודש ניסן, ומלמדים אותנו חז"ל גם כשהשנה מעוברת לעולם פורים יהיה באדר הסמוך לניסן בשביל לסמוך גאולה לגאולה. אנחנו הולכים ומתקדמים מגאולה לגאולה, אנחנו רואים איך הקב"ה מהפך את הכל לטובה 'שנהפוך הוא' מה שהיה נראה כנורא ביותר הוא עצמו מתהפך לטובה. "חרבונה זכור לטוב" מה שהוא בעצם גורם הוא לא שיתלו את המן, אלא שיתלו אותו על העץ שעשה למרדכי. העץ הזה שהיה נראה כדבר הנורא ביותר, הוא עצמו מתהפך לטובה וממנו והלאה כל המגילה כולה.
בע"ה אנחנו מתפללים לראות ישועות גדולות ואת הגאולה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת כמו שאנחנו לומדים ממגילת אסתר. ושהקב"ה יסמוך גאולה לגאולה, שאנחנו נוסיף ונראה את הגאולה הולכת ומתקדמת, עושה בטח את דרכה. ושנזכה לראות איך כל מה שנראה לנו כצר ומיצר מתהפך לטובה.
אני רוצה לסיים במשהו קצר מאוד מתוך הדברים של השפת אמת: "תשועתם היית לנצח. שהי' ישועה בזמן ההסתר. לחזק כל הדורות השפלים. להודיע שכל קויך לא יבושו אפילו אותן שאינם ראוין. מ"מ החוסים בהקב"ה לעולם לא יבושו. וכ"כ חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה' כו'. פי' אפילו מי שאינו ראוי:" שנזכה להיות ראוים, שנזכה להיות מייחלים להקב"ה להיות חוסים בצל כנפיו ולראות תשועות גדולות.
פורים שמח