פורום המדרשות התורניות לבנות

כוחו של איפוק / פרשת וישלח

הרב מאיר נהוראי, בית המדרש מגדל עוז

ראשי > מאגר שיעורים > פרשת שבוע > כוחו של איפוק / פרשת וישלח

לאחר רצף של משברים, שפקדו את משפחת יעקב ,ששיאם בהסתלקותה של רחל מתארת התורה מעשה קשה שמבצע ראובן: "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל  וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר"(לה,כב). חלק מחכמינו למדו את הנאמר בפסוקים כפשוטו ששכב עמה (אונקלוס), וחלקם טענו, שראובן לא שכב עם בלהה, וחלילה לחשוב שיעשה כן, אלא 'בלבל יצועי אביו' (רש"י). ראובן רצה לתבוע את עלבון לאה אמו. הצפייה היתה שלאחר מותה של רחל יעביר יעקב את לאה לאוהלו, אך הוא בחר בבלהה.

על אף שראובן מגלה רגישות רבה כלפי אמו מעשהו חמור וחז"ל אומרים: "מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם" (משנה מגילה ד,י). אם נבין את המעשה כפשוטו, הרי שמדובר בחטא חמור ביותר. ראובן תופס את מקומו של אביו בחייו, משתלט על מקומו הפרטי והאינטימי ביותר. גם אם נבין שמדובר בהחלפת המטות בלבד, הרי שעדיין מדובר בחטא קשה.

ראובן מערער על סמכותו של יעקב כראש המשפחה, ומתערב  בתחומים שלא אמורה להיות לו בהם דריסת רגל.


יעקב אינו חוסך שבטו ומבקר את ראובן לפני מותו: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה …  פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה". אמנם יעקב מגיב בעוצמה סמוך למותו על מעשהו של ראובן אולם מיד לאחר המעשה עצמו יעקב אינו מוכיח את ראובן אלא בשתיקה: "וישמע ישראל". השמיעה של יעקב אינה רק שמיעת אוזן אלא זו שמיעה שמביעה הבנה אודות חומרת המעשה.

יעקב הבין היטב את אשר נעשה ומחליט לגלות איפוק. הוא אינו מסלק את ראובן מביתו אלא משאיר את כל המשפחה על כנה.


זו הסיבה לסמיכות בין "וישמע ישראל" לבין "ויהיו בני יעקב שנים עשר" (רמב"ן, שם)  יעקב מגלה איפוק רב נוכח המעשה הנוראי של ראובן. ובלשון המדרש (שכל טוב לה): " וישמע ישראל. שמע מה שעשה ראובן כבש כעסו ולא קיללו, לא לו ולא לזרעו". נטייה אנושית היא להוכיח ולזעוק ואף לכעוס בעת שנחשפים אנו למעשה קשה בתוך המשפחה. אולם יעקב מעדיף להוכיח בשתיקה. זו תוכחה שמלווה במבט זועף ללא הבעה בפה. היא דורשת איפוק ועבודת נפש.  על אף שיעקב מרגיש את תהליך ההידרדרות, שהחל מהרגע ששב לארץ עם משפחתו הוא מעדיף בשלב זה את האיפוק. שמא כעסו על שמעון ולוי במעשה שכם גבתה מחיר משפחתי ולכן מעדיף הוא בשלב זה להתאפק על מנת לשמור על לכידותה של המשפחה. חז"ל ציינו שיעקב זכה למיטה שלמה:  "כולך יפה רעיתי, זה יעקב אבינו שהיתה מטתו שלמה לפניו ולא נמצא בה פסולת" (שיר השירים פרשה ד).


בכל משפחה מצויים מתחים ובעיקר ביחס שבין הורים וילדים. פעמים, שהבן אינו הולך בדרך הוריו ואף מתנתק בצורה בוטה ומרגיזה. גם שטבעי הדבר שיביא הדבר לכעס יש ללמוד מיעקב את הצורך באיפוק גם במקרים קיצוניים על מנת שהמשפחה תישאר בשלמותה. אי ההכלה עלול להוציא מתוך המשפחה את אחד מבניה ואז הכאב יתעצם שבעתיים. איפוק אינו משדר חולשה אלא יש בו עוצמה – וישמע ישראל.