הרב חיים סבתו בספרו המקסים "בואי הרוח" מתאר כיצד התאמץ אביו, למרות מצבם הכלכלי הדחוק, לקנות לו תחפושת לפורים. ביום המסיבה הלך האבא לקיוסק בשכונה ובחר לבנו הצעיר כובע קאבוי מנייר. "כל כך שמחתי" מספר הרב סבתו, "לא חשבתי אותה שעה שאין לי יריעה על הכתפיים, ולא פסי קישוט על המכנסיים, וגם אין לי אקדח. לא היה אכפת לי בכלל. אני מחופש. מחופש לקאבוי. מי ישווה לי". למרות התחפושת הזולה, למרות הגשם השוטף אשר הפך עד מהרה את כובע הנייר לעיסה רטובה – למרות כל זאת שמחת התחפושת לא נעלמה.
נדמה שחוויה זו מוכרת לכולנו, לעיתים מספיקה מסכה או פאה מצחיקה ופתאום הלב מתמלא בשמחה לא ברורה, במין חדווה מפתיעה שמתגלית ממקום לא מוכר רוב ימות השנה, מקום שאולי אפילו טרחנו לכסות ולהסתיר, שלא יצוץ פתאום באמצע ישיבה חשובה או באמצע משימה שלא סובלת דיחוי, שלא יקרוץ ברגע חברתי מאולץ ויביך את כולנו בזכות הכנות הפשוטה שבו… לא פלא שרבים האנשים שחשים בפורים באי נחת עמוקה, מסתגרים בתוך עצמם ורק ממתינים שהיום המוזר הזה יעבור.
מה עניינו של היום המיוחד והקדוש הזה? בפורים אנו מתבקשים לגלות פנימיות נשכחת, להזכיר לכולם ובעיקר לעצמנו על אפשרות של שובבות ושמחה המונחת בתוכנו כל העת.
חכמים אף בקשו מאיתנו לסייע כמה שיותר לסוד שבנו לצאת ולהיחשף: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"ב). מה פשר המשימה המוזרה לא לדעת? והרי כל חיינו, וגם במקצועות התורה כמובן, אנו מונעים בזכות הסקרנות וכוח הלמידה, ההתקדמות האינטלקטואלית והחתירה אל האמת ואל הטוב. ופתאום בפורים- "עד דלא ידע"?
תשובות שונות ניתנו לשאלה זו, ונציע אחת. לצד הזכויות הרבות והעצומות שיש לידיעה בכל תחומי חיינו, טמונה בה סכנה אחת שחשוב לזכור. הידיעה מתיימרת לעיתים להוות לא רק את מה שלמדנו אלא גם את מה שאנחנו, את מי שאנחנו. אזי הלימוד נהפך להיות מכלי מחזיק ברכה למקור של גאווה ואגו, להתנשאות על אחרים ובעיקר לטיפשות גדולה שאיננה מסוגלת להכיר בכך שדברים רבים, אמיתיים ונכונים, קיימים מעבר לה. מבחינה אמונית הידיעה הכאילו אבסולוטית הזו לא יכולה למעשה להכיר בה' ובטובו האין-סופי שגדול לאין ערוך מכל מחשבה או דמיון.
במשך כל השנה אנו יודעים. ובפורים אנו מזכירים לעצמנו שגם באי-ידיעה טמונה אמת גדולה, אמת המונחת בפנימיותנו ללא צורך בהסברים ובהגדרות. פשוט, מעצם היותנו מי שאנחנו. בפורים אנו מוזמנים לגלות את עצמנו דווקא מאחורי התחפושת.
פורים שמח ומשמעותי!