חודש כסליו הגיע ומביא איתו את חג האור. מדי שנה אני שואלת את עצמי: מהו האור המיוחד הטמון בחג זה? למה יש כל כך הרבה התרגשות סביבו?

נראה כי דווקא בגלל שחג נולד מתוך חשכת הגלות כששרויים היינו בחושך, בייאוש ובתחושות אובדן אל מול תרבות יוונית שמאיימת לכלות כל רוח יהודית. כמעט שאבדה כל תקווה אילולי המהפך שהתרחש כשחבורת מכבים קדושים וגיבורים מחליטים להילחם בשם ה' ויהי מה. הם יודעים שבדרך הטבע אין להם הרבה סיכוי. הם יודעים שהם חלשים מול גיבורים, מעטים מול רבים, אך בכל זאת הם אוחזים במעט שבמעט. גם בכניסתם להיכל אפשר לשאול: מה בכלל אתם נכנסים לחפש? הרי היוונים כבר טימאו הכל! בכל זאת חיפשו שמן, ומצאו רק כד קטן. מעט שבמעט. גם פה יכלו לאבד תקווה ולהרים ידיים. בטבע שלנו אנו נוטים לוותר אם לא השגנו הכל. את החבילה כולה. התרבות שלנו היא "או הכל או כלום".

כנגד זה יוצאים המכבים! וכנגד זה יוצא גם רבי נחמן ואומר "מעט זה גם טוב".

עוד בעניין הזה אומר רבי נחמן: "כמו כן הוא אצל האדם עצמו שצריך למצוא בעצמו איזו נקודה טובה עדיין כדי לחזק עצמו שלא יפול לגמרי חס ושלום, רק אדרבה, יחיה את עצמו וישמח את נפשו במעט הטוב שמוצא בעצמו". הטוב שיש בך, אפילו אם הוא זעיר – הוא ממש חלק ממך. תראה את נקודות האור ותשמח בהן, וממילא זה גם ייתן לך את הכוח לשאת את החושך. הרי חושך הוא העדר של אור. אין לו ממשות מצד עצמו. הדרך היחידה לגרש את החושך היא על ידי הוספת אור. אפילו אם האור זעיר, מציאות החשוך בטלה. כמאמר השיר המתוק: "באנו חושך לגרש!" ואיך? התשובה היא: "בידינו אור ואש!"

פעמים רבות אני מוצאת שאני נופלת לתוך הנטיה הטבעית הזו, שמטפטפת לי טיפות ארס ולוחשת באוזניי כמה לא הספקתי, כמה אני רק "קצת", וכמה היה אפשר הרבה יותר. זה קורה לי בעיקר בסוף יום, כשהיתה לי רשימה ותכנון מדויק כמה אני צריכה להספיק ביום הזה.

כולנו שקועים בטבע שלנו שמסית אותנו מנקודת האור שבנו. כמה קל לנו ליפול לייסורי מצפון על היותנו יצורי אנוש שנופלים לאן שנופלים, וכמה קל לנו ליפול לייאוש בלי לראות את האור בקצה המנהרה. וכנגד זה קוראים לנו להילחם! לבחור לראות ולמנות את האור והטוב שכן קיים בנו.

המכבים נותנים לנו מסר לדורות. מסר שיוביל אותנו בגלות הארוכה וייתן לנו קצה חוט לאחוז בו ברגעים החשוכים. נכון שאתה יחיד מול רבים, נכון שזה נראה כאילו אין לך סיכוי. אבל דע לך שאם תחזיק במעט טוב שיש בך, בנקודות האור הזעירות ששוכנות בפנים אזי משמים ירבו לך אור גדול בחזרה. "פתחו לי פתח כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתח שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו".

ליצירת קשר עם שירן: snirshiran@gmail.com