הנצח שבתפארת
היום 18 ימים לעומר שהם שני שבועות וארבעה ימים.
*
תגידי, מה באמת מחזיק הרמוניה בזוגיות? הרבה פעמים אנחנו מחכות לרגעים המושלמים, לאיזון המדויק, לשיח הזורם והנעים. אבל האמת היא שקשר לא נבנה רק מהרגעים המאוזנים, הוא נבנה גם בהתמדה, ובעיקר ברגעים שבהם האיזון מופר. היום אנחנו בנצח שבתפארת, וזה שיעור עמוק על היכולת לשמר יופי והרמוניה לאורך זמן.
תפארת היא איזון, רוך, שילוב נכון בין נתינה לגבולות. אבל נצח שבתפארת מזכיר לנו שהאיזון הזה לא קורה מעצמו. הוא דורש התמדה. הוא נמדד דווקא כשקל לאבד את הסבלנות, כשהשיח נהיה מורכב, כשיש פערים ואת מרגישה שההרמוניה מתערערת. נצח שבתפארת זה הכוח לא לוותר על היופי שבקשר. זה להמשיך לבחור באיזון גם כשהוא דורש מאמץ. זה להישאר נאמנה לאמת הפנימית שלך, אבל בדרך נעימה ומכבדת.
כדי שזה יעבוד, אנחנו צריכות שני כלים: תפארת שבתפארת ונצח שבתפארת. תחשבי על זה ככה: התפארת היא הלב. היא שואפת להרמוניה, לאיזון, לאמת רכה שמחברת. הנצח לעומתה הוא ההתמדה. הוא זה שלא מוותר על הדרך, שלא נותן לאכזבות או לעייפות לפרק את האיזון שבנינו. כשמחברים ביניהם, נוצרת זוגיות שהיא גם יפה וגם יציבה לאורך זמן.
אז הנה המשימה שלך להיום: שימי לב לרגע שבו האיזון מתערער. אולי זה חוסר הבנה, אולי מילה שנאמרה לא נכון. בדיוק שם, תבחרי להישאר מחוברת לתפארת שלך. תגובה מדויקת, מילה שקולה, או פשוט נשימה לפני תגובה. בהתמדה הזאת, בבחירה לשמר הרמוניה גם כשלא קל, מתגלה הנצח שבתפארת שלך.
בהצלחה!

*הנצח שבגבורה*
היום 11 ימים לעומר שהם שבוע אחד וארבעה ימים לעומר.

שלום חברות, איזה כיף יש לי ביום המיוחד הזה, הנצח שבגבורה יום הולדת 🥳, אז בוא נראה מה כ"כ מיוחד ביום הזה.

התחלנו השבוע את המסע דרך החסד שבגבורה, שם למדנו להעריך את היופי שבעוצמה הפנימית, אבל עכשיו אנחנו מגיעים לשלב קריטי של איזון. יש בנו אנרגיה אדירה של גבורה ורצון לשנות את העולם, אך ללא שליטה וארגון, שהם המהות של ספירת הנצח, הכוח הזה עלול להפוך למסוכן.
המושג נצח שבגבורה מלמד אותנו שהניצחון האמיתי הוא היכולת לסדר ולתעל את העוצמה כך שלא תשבור את הכלים.
בעולם הקבלה מתואר עולם התוהו שנחרב בדיוק בגלל אורות עוצמתיים מדי שהכלים לא יכלו להכיל, ממש כמו זרם חשמל גבוה ששורף את המערכת.

בניהול כוחות הנפש שלנו, עלינו לזכור שהגוף והאישיות המוגבלת הם הכלים של הנשמה. אם ננסה לבטא את עוצמת הנשמה ללא ריסון, אנחנו עלולים להעמיס על עצמנו מעבר ליכולת הקיבול. עם זאת, השליטה הנדרשת היא דו-כיוונית. בדיוק כפי שמהירות מופרזת בכביש היא מסוכנת, כך גם נסיעה איטית מדי מעכבת את התנועה. אם נצמצם ונסתיר את חיוניות הנשמה שלנו יותר מדי, לא יהיה לנו מספיק אור כדי לחיות חיים פעילים ופוריים.

האיזון הזה נכון גם במערכות יחסים עם ילדים או תלמידים, שם עלינו להיזהר מדרישות גבוהות ששוברות את הכלי, אך בו זמנית לשמור על מתח בריא שמניע להתקדמות. התרגיל המעשי שלנו היום הוא לבחון את מידת השימוש בכוחות שלנו. כדאי לזהות רגעים שבהם אנחנו מעמיסים על עצמנו יותר מדי ומתנהגים כגיבורי על מעבר למידתנו, ומנגד לזהות מתי אנחנו דורשים מעצמנו פחות מדי מתוך פחד. המטרה היא להיות בני אדם שלמים שחיים בתוך עולם התיקון, שבו הכוחות מאוזנים ופועלים בהרמוניה. בהצלחה !

גילי אשכנזי, ראש מדרשת באור פניך, יועצת אישית זוגית ומינית. עו"ד ומגשרת, מייסדת ומנכ"לית עמותת באור פניך.